טיפול באמצעות צנתור מוח

פעולה פולשנית מלעורית זעירה (דרך העור בדיקור ישיר של עורק), שבאמצעותה ניתן להדגים את כלי הדם הגדולים הצוואריים והמוחיים תוך שימוש בצנתרים (קטטרים) דקים (קוטרם הממוצע כ-1.5 מ"מ), דרך כלי הדם בלבד ללא צורך בביצוע ניתוח פתוח. הפעולה נעשית באופן דומה לכל צנתור איבר אחר בגוף, תחת הרדמה מקומית, דיקור עורק ראשי ברגל או ביד , הצבת שרוולית זמנית חלולה בעורק ודרכה מוחדר צנתר לעורק ראשי בצוואר ומשם מבוצעת הזרקת חומר ניגוד תוך השריית קרינת רנטגן בעת ההזרקה על מנת לרכוש תמונות של כלי הדם בשלב העורקי והורידי. ההדמיה מבוססת כולה על שימוש בחומר ניגוד המוזרק דרך הצנתר ומודגם על ידי מערכת מבוססת קרינת רנטגן – קרינה מייננת – X Ray

צנתור מוח אבחנתי תפש תאוצה ב-2 עשורים אחרונים ומבוצע באופן שגרתי על בסיס יומי בשל ריבוי מחלות כלי דם מוחיים הניתנות לטיפול בצנתור כיום (כגון שבץ מוחי, מפרצת מוחית, או מומים מולדים בכלי דם – AVM).

ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת ביצוע של צנתורים מדויקים מאד ברזולוציה גבוהה עם הגדלה דיגיטאלית (ממוחשבת) של התמונה ללא צורך בתוספת קרינה . כלומר ההתקדמות העיקרית חלה בשיפור איכות התמונה מחד (יעילות), והפחתה ניכרת בדרגת הקרינה, מאידך (בטיחות).

הדמיה לא פולשנית של כלי הדם המוחיים (למשל סי טי אנגיוגרפיה) מתבצעת ע"י הזרקת חומר ניגוד מבוסס יוד דרך וריד היקפי , החומר מתפזר בכל הגוף ומגיע גם לעורקי הצוואר והמוח – אז מתבצעת הסריקה ע"י המכשיר לצורך רכישת תמונות של כלי הדם המוחיים.

אין מדובר בבדיקה דינאמית – בניגוד לצנתור מוח, בו מתבצעת סריקה בקצב 2 תמונות כל שניה לפחות. יתרון נוסף בצנתור מוח- ניתן לרכוש תמונות של כלי הדם בשני מישורים ובנוסף קיימת היכולת לבניית תמונה תלת מימדית של עורקי המוח באיכות משובחת.

1. יצירת קריש דם במהלך הפעולה העלול לחסום עורק במוח.
2. פציעה של דופן העורק – דיסקציה – אשר בד"כ מטופלת באופן שמרני במדללי דם ועוברת ריפוי ספונטני במרבית המקרים. יחד עם זאת, מדובר בסיבוכים נדירים ביותר, המופיעים בעיקר בחולים מבוגרים הסובלים ממגוון גורמי סיכון למחלות כלי דם ולב (כגון יתר לחץ דם, סוכרת, עישון כבד, מחלת לב כלילית, עודף משקל וכו').
3. דימום מוחי תוך כדי הפעולה בשל קרע של עורק במהלך ניווט עם הצנתר.
4. בדומה לכל צנתור של איבר אחר בגוף – חשיפה לחומר ניגוד מבוסס יוד (עלולה לגרום לתגובת רגישות במטופלים שפיתחו בעבר תגובה דומה ).
5. חשיפה לקרינה מייננת – שהינה באופן עקרוני מזיקה בעיקר במקרים של צנתורים חוזרים בטווח זמן קצר . יחד עם זאת, לזמן החשיפה לקרינה חשיבות עצומה מבחינת הנזק שעלולה לגרום. צנתור מוח אבחנתי הינו קצר בד"כ (בממוצע 45 דקות).

המטופל מאושפז בד"כ יום קודם הצנתור. יש לבצע בדיקות דם שגרתיות כשבוע טרם הפעולה (ספירת דם, ביוכימיה בדגש על תפקודי כליה). עליו להיות בצום מוחלט (כולל איסור שתיה) 6 שעות לפחות טרם הצנתור . אין חובה להפסיק מדללי דם לרבות נוגדי קרישה טרם הצנתור.
המטופל יחובר להזלפת נוזלים דרך הוריד מס' שעות טרם הפעולה . במידה וידועה רגישות ליוד או לחומר ניגוד – על המטופל לעבור הכנה במתן פומי של סטרואידים יום קודם הפעולה ובבוקר הפעולה. במידה ומדובר בצנתור טיפולי (בהרדמה כללית) – יש להיבדק ע"י מרדים מס' שבועות טרם האשפוז.

הבדיקה כאמור נעשית תחת הרדמה מקומית כך שדיקור העורק עצמו אינו כרוך בכאב. הזרקת חומר הניגוד לעיתים מלווה בתחושת חום בראש למס' שניות. מיד לאחר הצנתור הצנתר נשלף מהמפשעה והמצנתר מוודא שאין דימום מאיזור זה. המטופל נשאר שוכב עם רגל ישרה מספר שעות ומשוחרר לביתו באותו היום או למחרת בבוקר.

לאחר הוצאת השרוולית בלחץ ישיר עם חבישת לחץ או ע"י התקן מיוחד המכיל חומר שאוטם את החור שנוצר בדופן העורק.

על המטופל לשתות הרבה נוזלים (לפחות כוס מים כל שעה) במהלך השעות שלאחר הפעולה. חל איסור לרדת מהמיטה או לקפל את הרגל בה בוצע הדיקור במפשעה במשך כ-6 שעות.
בכל הופעה של כאב לא שגרתי במקום הדיקור במפשעה, כאב בגב תחתון ובמותן, כאב בבטן קדמית, נפיחות הולכת וגדלה, שינוי בצבע גפה או שינוי בחום הגפה (קרה יותר) – יש לקרוא לאחות באופן מיידי.
בתום 6 שעות של שכיבה במיטה המטופל יתחיל ניידות – יקום ממיטתו , ישב בכורסא וכעבור שעה במידה ואין תלונות מיוחדות יוכל להשתחרר לביתו.

במהלך 24 שעות הראשונות לאחר הצנתור בכל הופעה של כאב לא שגרתי במקום הדיקור במפשעה, כאב בגב תחתון ובמותן, כאב בבטן קדמית, נפיחות הולכת וגדלה, שינוי בצבע גפה או שינוי בחום הגפה (קרה יותר) – יש לחזור למיון לבדיקת רופא באופן מיידי.
אין לעסוק בפעילות גופנית מאומצת (כולל טיפוס מדרגות) במהלך היממה לאחר הפעולה
מטופלים הסובלים מאי ספיקת כליות יש לבדוק ערכי קראטינין בדם במהלך השבוע שלאחר הפעולה – יש ליידע הרופא המטפל