טיפול בצנתור בשבץ מוחי

במוח עורקים גדולים ובינוניים הנגישים לצנתור אך ב- 25% ממקרי השבץ נחסמים עורקים זעירים (שקוטרם פחות מ- 300 מיקרון או 1/3 המילימיטר) ואינם נגישים לצנתור אלא לתרופה ממיסת קרישים. כשמדובר על אירוע בטריטוריה של כלי הדם הקדמיים של המוח, הדבר עלול להתבטא בסטייה של המבט לצד מסוים; הפסקה של הדיבור; הפרעה בתקשורת, בהבנה וביצירת קשר עם הסביבה; שיתוק בפלג גוף מסויים – פנים, יד ורגל או רק יד ורגל.
אם מדובר בכלי הדם האחוריים, המספקים דם לגזע המוח ולגומה האחורית של המוח, התוצאה היא בדרך כלל אירוע חמור יותר, שעלול אף לסכן חיים, מכיוון שהחסימה מונעת מהדם להגיע לאזורים המרכזים במוח: אזורי הפיקוד, השליטה והבקרה של המוח; מרכזי ההכרה והנשימה; בקרת קצב הלב, הדופק ולחץ הדם.

שבץ מוחי מהווה כיום גורם התחלואה הראשון בגודלו בעולם המערבי וגורם התמותה השלישי בגודלו. מרבית חולי השבץ, לוקים בשבץ קל וחוזרים לתפקוד טוב עד מלא. כשליש מחולי השבץ לוקים בשבץ בינוני עד קשה, עם חוסר יכולת דיבור והבנה, ריתוק למיטה, שיתוק בפלג גוף ומיעוטם עלול להגיע להנשמה מלאכותית.
למרות האמור לעיל מזה כעשור קיימות מספר אופציות לטיפול, אותן מציע ד"ר רפאלי למטופליו. אפשרויות הטיפול מפורטות לעיל.

טיפול תרופתי: טרומבוליזה או TPA – טיפול תרופתי ממיס קרישי דם, שיכול להינתן לחולה עד 4 וחצי שעות מתחילת האירוע. הטיפול ניתן דרך הווריד, מתערב באופן אקטיבי בפירוק הקריש.
טיפול פולשני: טיפול מחדֵש זרימה פולשני, על ידי צנתור מוחי, יתאים בדרך כלל לחולים שהפגיעה הנוירולוגית שלהם בעקבות השבץ חמורה יותר ובהתאמה חסימת עורק גדול ונגיש . צנתורי מוח לשבץ החלו באופן רשמי רק בעשור האחרון.
עד שנת 2018, חלון הזמנים לצנתור מוחי היה 8 שעות מתחילת האירוע. כיום, חלון הזמנים הטיפולי התרחב עד 24 שעות – ועשוי להתאים בהחלט גם לחולים שמתעוררים עם שבץ, תופעה שנקראת שבץ ביקיצה – Wake up stroke. כל זאת לאחר אישוש קיומה של רקמה ברת-הצלה (מה שמכונה פנאומברה איסכמית) במבחני זילוח (סי טי פרפוזיה) או MRI.

כיום, בישראל, כ- 8% (כ- 1500) מכלל חולי השבץ עוברים צנתור מוח בשנה . לשם השוואה – בארה"ב – 11%, בגרמניה – 7.5%.

הצנתור נעשה תחת הרדמה כללית באמצעות שימוש בהתקן מכני (דמוי-רשת) מיוחד, שמוכנס לעורק החסום ושולף את הקריש החוצה או ע"י שאיבה בלחץ שלילי של הקריש, או שילוב של שתי השיטות.

בכ-10% מהמקרים בהם מתרחש שבץ מוחי – קודם לו אירוע קל יותר , המתרחש בשבועות או בימים שלפניו. האירוע המקדים נקרא אירוע מוחי חולף – TIA. אם אדם או השוהים בסביבתו שמים לב לאירוע כזה, יש להגיע מיד למיון לבדיקות ולמתן טיפול מתאים, אשר בחלק מהמקרים בהחלט יאפשר למנוע את אירוע ההמשך, הגדול והמסוכן יותר.
כדאי להפחית את גורמי הסיכון, כגון : איזון לחץ דם וסוכרת, גמילה מעישון, ירידה במשקל. להרבות בפעילות גופנית אירובית בהתאם לכושר הגופני (4 פעמים בשבוע לפחות 20 דקות בכל פעם) ; ליטול אספירין ותכשיר להורדת כולסטרול – במטופלים עם רקע של מחלות לב וכלי דם. בכל מקרה של דפיקות לב מהירות – להתייעץ עם קרדיולוג (בשאלה של פרפור פרוזדורים)